שיתוק מוחין- (Cerebral palsy) הוא מונח כללי המתאר מספר מצבים נוירולוגיים. מדובר במצבים המשפיעים על התנועתיות ועל הקואורדינציה (תיאום התנועות). שיתוק מוחין נגרם בשל בעיות בחלקי המוח האחראים לבקרת התנועות. הוא עלול להתפתח אם המוח אינו מתפתח כיאות או שהוא ניזוק לפני הלידה, במהלכה או בסמוך ללידה. במקרים מסוימים עלולה להיות פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית.
ישנן מספר צורות בהן בא לידי ביטוי שיתוק מוחין:
שיתוק מוחין עוויתי של מחצית הגוף (לאורך) – קיימת נוקשות שרירים בצד אחד של הגוף (המיפרזיס). ייתכן גם עירוב של היד.
שיתוק מוחין עוויתי דו – צדדי של הרגליים – קיימת נוקשות שרירים בשתי הרגליים (דיפלגיה) .
שיתוק מוחין אטקסי – אטקסיה הינה פגיעה מוחית שכתוצאה ממנה מושפעים שיווי המשקל וראיית העומק.
שיתוק מוחין עוויתי של ארבעת הגפיים – זהו הסוג החמור ביותר, שבו חלק מהילדים הלוקים במחלה אינם יכולים ללכת או אפילו לשאת את הראש באופן יציב. עלולים להתלוות למצב זה קשיי למידה בינוניים עד חמורים (qaudriparesis או quadriplegia) תיתכן פגיעה קוגניטיבית קלה או חמורה, אך לעיתים אין כל פגיעה קוגניטיבית.
הטיפול המומלץ:
אין טיפול שיכול לרפא את הפגיעה המוחית. יחד עם זאת, ישנם טיפולים שבכוחם להקל על הסימפטומים ולהגביר את תחושת העצמאות והביטחון העצמי של החולה. ניתן לטפל ולהקל על חולים אלה בעזרת: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ומתן טיפול תרופתי המקל על נוקשות השרירים והעוויתות. כמו-כן, הם נזקקים לניתוחים אורתופדיים בגילאים שונים.
הניתוח בילדים אלה הוא חלק מתהליך שיקומי רחב. ניתוח שלא מלווה בתהליך שיקומי, לא משיג את מטרתו.