האבחון נעשה בבדיקה ידנית מיד עם הלידה או זמן קצר אחריה, אך רצוי ומומלץ לבצע בדיקה על-קולית בטווח שבין גיל 4-6 שבועות.

הטיפול המומלץ:

כאשר הפריקה בשלבים התחלתיים וטרם החמירה, נטפל בתינוק על ידי רצועות .Pavlik- זהו מתקן רצועות ידידותי שלא מפריע לתנועת התינוק ומאפשר לו להזיז את רגליו בטווח המוגבל ע”י הרצועות. הצלחת הטיפול תלויה בחומרת הבעיה, יחד עם זאת, ככל שהטיפול מתבצע מוקדם יותר, עולים סיכויי ההצלחה.

תחת השם “דיספלזיה” או: DDH– developmental dysplasia of the hip joint, ישנן כמה דרגות חומרה הנקבעות על בסיס בדיקה קלינית ועל – קולית או בצילום.

פריקה – “דיסלוקציה –“כאשר אין מגע בין ראש הירך למחבט האגן. מצב זה מחולק לשני תתי-מצבים. האחד מכונה “דיסלוקציה טרטולוגית” והשני “דיסלוקציה טיפיקלית”.

דיסלוקציה טרטולוגית – teratologic dislocation מתרחשת בעוד העובר ברחם, יכולה להיגרם כתוצאה מבעיות בתפקוד השרירים או כתוצאה מבעיות גנטיות שונות. נדירה יחסית.

דיסלוקציה טיפיקלית – typical dislocation השכיחה ביותר. מתרחשת בתינוקות שמלבד זאת הינם בריאים לחלוטין ובדרך כלל מתפתחת אחרי הלידה.

סבלוקסציה – subluxated hip מצב קל יותר מפריקה של מפרק הירך מכונה “סבלוקסציה” בו יש קשר בין שני החלקים של הירך אך הוא אינו תקין ויש תנועה גדולה של שני חלקי המפרק אחד ביחס לשני אך תמיד יש קשר בין שני החלקים.

חוסר יציבות של מפרק הירך – hip instability הינו מצב נוסף קל יותר בו יש קשר תקין בין שני חלקי המפרק אך ניתן לגרום לעצם הירך לשנות את מקומה ולהיפרד מהחלק האגני של המפרק בקלות יחסית.

בעיות התפתחות אלה יכולות להתרחש בזמן ההיריון ולעיתים רחוקות בתקופת הילוד או גם בגיל מאוחר יותר ולכן מכונה מצב DDH כלומר: “בעיה בהתפתחות מפרק הירך” כשזמן התפתחות הבעיה אינו מוגדר.

מיד לאחר הלידה מפרק הירך הינו סחוסי וגמיש מאוד. כאשר קצה עצם הירך מתקבע במקומו והמפרק גדל סביבו הרי שיתפתח מפרק תקין. אך אם יש מצב של דיסלוקציה או סבלוקסציה עלול המפרק לפתח שינויים בצורת גדילתו והתפתחותו עד כדי חוסר יכולת של הרגל לבצע את כל התנועות הרגילות שלהן היא מסוגלת. הבדיקה הראשונה מתבצעת מיד לאחר הלידה ע”י רופא ילדים. במידה וזוהה ממצא ברור, נדרש אורתופד הילדים לבדןק את התינוק לפני השחרור. המעקב חשוב במידה ונימוש “קליק” וכן במידה והתינוק נמצא בקב’ סיכון, כלומר: רקע משפחתי גנטי חיובי, לידת עכוז, מיעוט מי שפיר ועיוותים ברגליים.

הטיפול המומלץ:

ישנם 2 סוגי טיפולים מומלצים למחלות התפתחותיות במפרקי הירכיים:

1. טיפולים שאינם דורשים התערבות ניתוחית ומתבססים על התקנים שונים המביאים את ראש עצם הירך לעמדה תקינה מול החלק האגני של המפרק ומכאן מתאפשרת התפתחות תקינה של המפרק.
2. טיפול ניתוחי בו מבוצע שיחזור של מפרק הירך בדרכים שונות על מנת לאפשר את תפקודו התקין. נעשה במקרים בהם הטיפול השמרני נכשל, או באבחון מאוחר.
3. מצבים התפתחותיים אחרים במפרקי הירכיים הם: מחלת פרטס (גילאים 4-6) והחלקה של ראש הירך (אפיפיזה) בגילאים 9-13. (Slip – Capital Femoral Epiphysis)

פריקת מפרקי הירכיים בתינוקות (CDH, DDH) פריקת מפרקי הירכיים הנו מצב המתפתח בדרך כלל לאחר הלידה וסיבתו אינה ידועה, התפתחות המצב תלויה במספר גורמים: גורמים לפריקת ירכיים נקראים גורמי סיכון, כגון:

1. סיפור משפחתי חיובי בדרגת קירבה ראשונה.
2. הריון במצב עכוז.
3. מיעוט מי שפיר.